הטעויות שחובה לתקן בלב הערים הגדולות בישראל

בתחילת שנת 2015 פרסם מגזין העיצוב הבינ"ל "Wallpaper" כתבה שהתמקדה באדריכלות והעיצוב בישראל, ואף ציינה "שבעה פלאי אדריכלות ישראלית" אותם בחרו אדריכלים ישראלים והצוות המקצועי של המגזין. היו שם מבנים חדשים דוגמת האגף החדש במוזיאון תל-אביב לאמנות, לצד אייקונים ותיקים דוגמת אנדרטת חטיבת הנגב בבאר שבע. אפשר לאהוב מבנים אלו ואפשר לא, אבל בדבר אחד אין מחלוקת - את פניה של ישראל מעצבים אדריכלים וארכיטקטים הבונים את הארץ לאורכה ולרוחבה. מגדלי מגורים, בתי קרקע, מבני ציבור, טיילת בחוף הים, בתי מלון, בתי ספר, אצטדיונים, תחנות רכבת ועוד - כל אלה מתחילים בדמיונם של הארכיטקטים ומסתיימים בטקס גזירת הסרט.

המחלקה לארכיטקטורה במרכז האקדמי ויצו חיפה, היא אחת המחלקות המובילות בארץ בלימודים גבוהים בתחום, והסטודנטים לומדים את חשיבות המעורבות האדריכלית בהקשר המקומי, בנייה הקשורה לסוגיות אקטואליות וחברתיות, פיזיות ותרבותיות במרחב הישראלי, וכל זאת מול אתגרים שונים ומגוונים. כיצד הרקע התרבותי והאישי של הארכיטקטים משפיע על יצירתם? מהן האג'נדות שמנחות אותם בעבודתם? ומהן הבעיות הארכיטקטוניות שמהן סובלות הערים הגדולות בישראל? נתחיל במקום שבו הכול מתחיל.

ארכיטקטורה היא מקצוע שנוגע בכל תחומי החיים, ותכנון מבנה מחייב התחשבות בעשרות גורמים שונים - מאסתטיקה ותעוזה עיצובית, דרך כיווני אוויר ואור ועד נגישות לבעלי מוגבלויות והתאמה לשינויים טכנולוגיים.

האתגר הגדול ביותר המונח לפתחם של הארכיטקטים הוא משבר הדיור. זהו הנושא הבוער ביותר כיום בחשיבה ובמעשה האדריכלי והעירוני בארץ, וכמובן באקדמיה.

"משבר הדיור הוא משבר כלכלי, חברתי, סביבתי ומרחבי", אומרת האדריכלית אירית צרף-נתניהו, ראש המחלקה לארכיטקטורה במרכז האקדמי ויצו חיפה. "המשבר נוגע ביסודות המקצוע ומחייב מיומנויות, כלים, תפישה מקורית של הנושא ופתרונות חדשים תוך התמודדות עם האתגרים שמציבה לנו הסביבה הטבעית והבנויה".

"אדריכלות הראווה של ראשית העשור וראשית המילניום - זו שהתפעמה מהיכולות להוציא אל הפועל את מה שנראה עד אז לבלתי אפשרי - מפנה בהדרגה את מקומה לאדריכלות מודעת לסוגיות הסביבתיות, החברתיות והכלכליות העומדות על הפרק", מוסיפה צרף-נתניהו. ארכיטקטורה כיום נדרשת למציאת פתרונות והתמודדות עם הסוגיות הללו, מבלי לוותר על יצירתיות, כושר המצאה ואיכות העיצוב.

גלי העלייה בשנות החמישים ובשנות התשעים, יחד עם הגידול באוכלוסייה וצפיפות הולכת וגוברת בערים השונות, הובילו ללא מעט טעויות תכנוניות.

בנתניה לדוגמה הוקמו שכונות שלמות דוגמת רמת פולג או קריית השרון שמנותקות ממרכז העיר, אשדוד ומודיעין נראות כאסופת שכונות שהמדרכות בלא מעט רחובות בהן ריקות מאדם במהלך רוב שעות היממה. אלו ערי שינה שצריך מכונית בהן כדי להתנייד ביעילות ממקום למקום. אחת הבעיות היא שבלא מעט ערים בישראל היזמים הם אלה שקובעים איך תיראה הסביבה האורבנית מתוך אינטרס למכור נדל"ן, ולא מתכנני ערים וארכיטקטים, אשר זהו מקצועם.

היכולת להעמיד חזון אלטרנטיבי למצב קיים אינה מספיקה. על מנת לממשו יש צורך ללכת נגד המוכר והידוע, לצאת מאזור הנוחות ולהתבונן במציאות הקיימת בראייה עתידית מרחיקת לכת שתרתום סביבה תומכת ורצון לשינוי. "המחלקה לארכיטקטורה במרכז האקדמי ויצו חיפה מניחה, ללא הרף, על סדר היום הציבורי מגוון פרויקטים שהם מקבץ של חזונות שכאלו", אומרת צרף-נתניהו, "אני מאמינה שלאדריכלים הצעירים כיום צריכה להיות אמונה בכוחם לחולל שינוי ושהם צריכים להגיע ולהשפיע מתוך גופים ציבוריים כגון ועדות תכנון, רשויות מקומיות וכו', גופים שאדריכלים הדירו את רגליהם מהם בשנים האחרונות. לכן, הדגש על יכולת של הסטודנט לשאת ולתת גם במישור הכלכלי עומדת אף היא כאתגר בהתמודדות של הסטודנט".

אילו טעויות בעריה הגדולות של ישראל מלוות אותנו כיום, וכיצד ניתן לתקן אותן? "מסביבנו צומחות שממות אדריכליות הגוזלות שטחים פתוחים נרחבים ומגדילות את שטחי הערים ללא בקרה", טוענת צרף-נתניהו, "נוצרים מרחבים משוכפלים, חסרי חיים, שכונות שינה וצפיפות שאינה עירונית ותוססת. במחלקה שלנו, מרבית הפרויקטים של הסטודנטים עוסקים בהתחדשות עירונית ומכוונים ליצירת סביבות טובות והזדמנויות במרחב המאפשרות לאנשים להשתמש בו בצורה מיטבית".

התחום החם ביותר בעולם הנדל"ן הוא תחום ההתחדשות העירונית. קיימת מגמה מובהקת של עלייה במספר מתחמי פינוי-בינוי בארץ והשפעתם על שוק הדירות החדשות בישראל הולך וגובר. גם ביצוע תמ"א של שיפוץ מבנים וחיזוקם תופס נתח נכבד בערים הגדולות, מתוך מחשבה שכך אפשר ללכוד שתי ציפורים במכה אחת - גם לחזק מבנים ישנים וגם להגדיל את כמות הדירות באזור. ב-2017 תל אביב הובילה במספר הפרויקטים שאושרו ורמת גן הייתה מעט אחריה.

"התחדשות עירונית אינה כותרת של חברה יזמית. מהותה בחידוש המרקמים הוותיקים בערים, העתודה הטובה ביותר לצמיחה של הערים הגדולות", מסבירה צרף-נתניהו, "במחלקה, אנו שמים דגש על אסטרטגיות שונות, ללא מתן דרור לדחפור כפי שנעשה היום תחת הכותרת 'התחדשות עירונית', תוך מחיקת לב הערים שלנו. אני רואה את העיר כ'חדר כושר' של העשייה האדריכלית במחלקה לארכיטקטורה. ככזה, יש חשיבות, רלוונטיות ורעננות בחשיבה באקדמיה. לו רק היו פרנסי העיר מאפשרים לחלומות האלה להשפיע, היה כאן אחרת".